הגישה המערכתית

הקדמה

השיעור נותן מענה על השאלות הבאות:
מהי גישת המערכות וכיצד היא מספקת תשתית תאורטית לטיפול המבוסס על תפיסה מערכתית? מהי המשמעות של דינמיקה הנוצרת ביחסים ואיך כל אחד מהצדדים לוקח בה חלק. איך באה לביטוי האחראיות המשותפת של חברי המשפחה בעת משבר?

השיעור מקנה התבוננות על משפחה מנקודת מבט מערכתית וממחיש את האופן בו אנחנו צריכים להתמקם בטיפול כמטפלים משפחתיים (או מערכתיים).  

השיעור מציע נקודת התבוננות מערכתית שניתן לעשות בה שימוש גם בטיפול הפרטני. 

התבוננות מערכתית על היחיד ועל המשפחה

המילה משפחה מתייחסת למערכת, אוסף של פרטים (או קבוצה מובחנת של פרטים) שמקיימים אינטראקציה ויחסי גומלין – בינם לבין עצמם ובינם לבין הסביבה. כל מערכת מורכבת מתת מערכות ובה בעת מהווה חלק ממערכות על רחבות יותר.

למעשה ניתן להתבונן על החברה כמערכת אחת גדולה המורכבת מתתי מערכות. בכל תת מערכת ישנן תתי מערכות נוספות. בשל העובדה שהמשפחה מהווה תת מערכת של המערכות הסובבות אותה, ניתן לראות בה מיקרו-קוסמוס למה שקורה בחברה.

ניתן לראות בתוך המשפחה את הלך הרוח של העידן הפוסט-מודרני והכוחות המנוגדים הפועלים בו – התנועה בין המוכר לחדש, בין הצורך במימוש עצמי לבין תפקידי הורות מסורתיים ועוד.

בין המשמר למחדש

הגישה המערכתית מבליטה את הנטייה של מערכות לשמר עצמן מתוך חוקיות קיימת ומוכרת. הגישה ממשיגה את קיומו של כוח פנימי שדוחף אותנו להשתייך למשפחה ולסביבה הקרובה על בסיס המוכר והידוע. מאחר וכל מערכת הינה תת מערכת של מערכת רחבה יותר, הרי שהמערכת המשפחתית היא מיקרו-קוסמוס המשקף את הלך הרוח החברתי. לפיכך, הכוחות המנוגדים הפועלים בתוך החברה משתקפים גם בתוך המערכת המשפחתית עליה אנחנו מתבוננים כמטפלים (את אותו הדבר ניתן לטעון לגבי קבוצות). ניתן להבין מכך שבמערכת משפחתית פועלים בו-זמנית כוחות החותרים לעבר שימור הקיים לצד כוחות מחדשים המשקפים הלך רוח חדשני פוסט מודרני שמכוון לערכים של מימוש עצמי וכן הלאה.

בכל מערכת ניתן לזהות דחף לשימור המצב הקיים לצד הדחף לשינוי. ניתן לראות את זה בצורה מסוימת עבור כל אחד מחברי המשפחה וגם בהתבוננות על המשפחה כמערכת. הדבר קורה גם במשפחות המסורתיות ביותר עת אחד הצדדים מחזיק בדעות משמרות והצד השני בעמדות מחדשות.

אבי ואביבה הגיעו אליי לטיפול זוגי. כבר בפגישה הראשונה ניתן היה לזהות כי כל אחד מהם מחזיק בערכים אחרים ומנסה להגדיר את השייכות למשפחה בצורה אחרת. בעוד אבי מדבר על הכבוד הנדרש כלפי אבא, הרי שאביבה מדברת על שינוי שחל בעולם שאבי אינו מסתגל אליו. את התנועה הזו הקיימת בין העמדות המנוגדות, ניתן לזהות כקולות פנימיים אצל כל אחד מהם. באחד המפגשים אבי אמר לי”: אתה יודע מה הבעיה שלי. אם אני אתחיל לשטוף את הכלים, כל החברים יצחקו עלי!”. באותו המפגש אביבה תיארה את תחושות האשם שיש לה כלפי הילדים כאשר היא עובדת שעות נוספות בעבודה או מרגישה שהיא מפספסת משהו משמעותי בהתפתחותם. 

הנרטיב בו אוחז כל אחד מבני הזוג משפע  מהנורמות החברתיות בנוגע למגדר ותפקידיו. כל אחד מהם מנסה להתמקם מצד אחד בתוך מסגרת התפקיד המוכרת ובה בעת כל אחד מהם מנסה לפרוץ את גבולות התפקיד השמרני ולקחת אותו למחוזות של קדמה המשקפים הלך רוח פוסט-מודרני. ההנחה היא שכל אחד מהם מקבל לכך אישוש בסביבתו הקרובה וכל אחד מחפש את החיזוק לעמדותיו. 

הרעיון של החידוש והשימור בא לביטוי בהתבוננות על תופעות רבות. אחת מהן קשורה בגיל ההתבגרות המצייג את פריצת המסגרת הקיימת של הילדות לעבר הלך רוח חדש במסגרתו הנוער מגבש עמדות חדשות. כשמתבוננים בטיפול על מה שקורה להורים עם הכניסה של הילדים לגיל ההתבגרות ניתן לזהות פעמים רבות קשיים שהם על רקע האבק המתקיים בין שימור לבין קדמה.  ההורים חותרים לעבר המוכר להם, קרי שימור התפקיד שהיה בגיל צעיר יותר של הילדים. בה בעת הם מנסים להתאים את עצמם לשינוי שחל בילד שלהם שהפך לנער. בשלבים הקשים ישנה התנגשות בין הצדדים השונים. לעתים בין הנער להוריו ולעתים בין ההורים עצמם על רקע התקבעות כל אחד מהם בתפקיד מוקצן. האחד מגונן על הילד והשני מנסה להציב לו את הגבולות בצורה נוקשה מידי.

 

בין השלם לחלקיו בהתבוננות על המערכת

ההתבוננות על היחיד אין בה די בשביל להבין את מה שקורה לעומק. זאת משום שחסרה התמונה של המכלול. אנחנו נבין בצורה מעמיקה יותר את מה שקורה בתוך המשפחה אם נצליח לראות גם כיצד כל אחד מהם פועל וכיצד האחד משפיע על פעולתו של השני.

גיל וגילית הגיעו אלי לטיפול זוגי. באחד המפגשים גילית התלוננה על גיל שהוא אינו עוזר לה בעבודות הבית. היא החלה לתאר בבכי קורע לב כיצד נופל עליה הכל! לאחר כחצי שעה הצלחתי לתחום את השיח שהתנהל עם האם ושאלתי את גיל מה הוא חושב על מה שקורה. גיל החל לספר כיצד גילית משבשת את הניסיונות שלו לעזור: “אני כבר לא מנסה. נמאס לי כל דבר היא עושה מחדש. אתה יודע מה אפילו בשבוע שעבר ניסיתי. אמרתי לעצמי הולכים לטיפול אז אני אנסה לעזור לה שוב. לקחתי בשישי בבוקר את הדלי והסמרטוט ושטפתי. גילית קמה והחלה לצעוק על הבלגן שיש בבית. היא סידרה את הכל ואפילו שטפה חלק מהרצפה מחדש. אתה מבין מה אני אומר לך ? אחר כך היא לא מבינה למה אני לא עושה כלום!”

הגישה המערכתית מעלה את הטענה כי לכל אחד מהצדדים יש חלק במה שאנחנו רואים מעל פני השטח. הטענה היא שכדי להבין מה קורה לגיל אנחנו חייבים להבין מה קורה עם גילית ואותו הדבר הפוך. הגישה המערכתית מלמדת אותנו כי לא ניתן להסתכל על גיל ולהגיד כמה הוא מסכן או להאשים את גילית שהיא זו שמשתל

נרחיב את התמונה ונבין אותה על פי מה שקורה בחברה ובמעגלים המשפחתיים הסובבים את המשפחה.

אנחנו חייבים להתבונן במכלול השלם ולא רק בכל אחד מחברי המשפחה כאינדיבידואל העומד בפני עצמו. אנחנו מבינים שהסיפור האישי אינו עומד בפני עצמו אלא מתקשר עם המשפחתי. אנחנו מבינים שההתמקמות בתוך המשפחה, התפקידים אותם תופס כל אחד מחבריה, החוזקות והחולשות אותם כל אחד מבטא בתוך המשפחה, נקבעים ברמה המשפחתית. באותו אופן אנחנו מבינים שההתמקמות של הפרט בתוך המשפחה מתקשרת עם ההתמקמות שלו בקבוצות שייכות אחרות ומתקשרת עמן.

מסיבה זו כאשר אנחנו מטפלים באחד מחברי המשפחה כדאי שננסה לקחת מרחק ולנסות לשאול עצמנו האם אנחנו רואים את חלקו של כל אחד בסיפור המשפחתי הקיים או שאנחנו מזדהים רק עם צד אחד ולא לוקחים בחשבון את המשמעות של הדינמיקה המשפחתית שמקבעת תפקידים מוקצנים אצל כל אחד מחברי המשפחה. מסיבה זו חשוב תמיד לראות איך כל אחד משתף פעולה עם הדינמיקה המתקיימת במשפחה ומחוצה לה. לפיכך, אם נזדהה למשל עם גילית ונחשוב כמה עצלן וסוציומט גיל, אנחנו נפספס את התמונה המערכתית ובכך אנחנו לא נתבונן על המערכת כשלם שהוא גדול מסך חלקיו.

שאיפה לשיווי משקל

אנחנו יודעים שהמערכת המשפחתית שואפת להימצא בשיווי משקל. שיווי המשקל שואף לשמר את הקיים ומתנגד לכל דבר חדש שנכנס ומאיים לערער על הקיים. שיווי המשקל הזה מתבטא בתפקידים אותם תופסים כל אחד מחברי המשפחה, האופן בו בעיות נתפסות בתוך המשפחה והאופן בו המשפחה מנסה להתמודד עם בעיות אלה. שיווי המשקל בתוך המשפחה נקבע גם בהתאם ונסמך על המערכות הסובבות איתן מקיימת המשפחה השפעות גומלין.

בדוגמאות שהובאו קודם לכן ניתן לזהות התקבעות של היחסים בשיווי משקל מסוים שמשקף את הדינמיקה המשפחתית אותה קשה מאוד לשנות. גילית שמתלוננת על גיל מתקשה מאוד לאפשר לו לקחת, ואילו גיל שמתלונן על גילית מתקשה מאוד לפעול כאשר גילית ביקורתית כלפיו. הוא הולך ונעלם ומתאדה בתוך היחסים ואילו היא מרגישה יותר ויותר שאין לה פרטנר. המערכת מתקבעת על מצב שדורש מישהו חיצוני שיסייע לכל אחד מהם לעצור ולראות איך הוא מחזיר לעצמו שליטה על המצב.

שינוי מהותי באחד מחלקיה של המערכת המשפחתית – עשוי לגרום לתזוזה של נקודת שיווי המשקל למקום אחר מסתגל יותר.

לחוקי המערכת העולים מתוך תיאוריית המערכות מתווספת תנועה נוספת המאפיינת כל אחד מבני האדם בהתנהלותו בתוך מערכת אליה הוא שייך

בין שייכות לנפרדות ומימוש עצמי

הצורך בשייכות הינו צורך ביולוגי מולד. תיאוריות פסיכואנליטיות ואחרות מדגישות צורך זה ומשמעויותיו בהתפתחות הילד והאדם הבוגר. צורך זה מכוון את ההתנהגות החברתית של בן האנוש, את הסתגלותו ואת מידת הסיפוק והביטחון שהוא חש כאשר הוא מרגיש חלק ממערכת אליה חשוב לו להשתייך. הצורך בנפרדות – גם הוא ביולוגי – מתייחס לצורך של הפרט להיות יצור מוגדר, נפרד מסביבתו ובעל יכולת להיות שונה וקיים בזכות עצמו. המצב הקיצוני של סוגיית השייכות הוא היבלעות בתוך המערכת וביטול עצמי של כל הרצונות והצרכים שלנו. כך למשל קרה בתקופה בה ילדי הקיבוצים ישנו בבתי ילדים ולא בבתיהם. הורה שרצה להרגיש שייך לחברה ביטל את רצונותיו האישיים והרגיש שהוא חייב להתאים עצמו לסביבה הקרובה. המצב הקיצוני של הנפרדות הוא התרחקות מוחלטת מן הקבוצה, ניכור וקיום אגוצנטרי.

 

      טיפול פרטני מתוך ראיה מערכתית.

במהלך השנים בהם אני עובד כמטפל משפחתי ומנחה קבוצות ראיתי כי אני עושה עבודה מערכתית גם כאשר אני עובד עם יחידים. במשך הזמן התחלתי להרצות על כך בדימול – בית הספר המרכזי של העובדים הסוציאליים. הבנתי שלהתבוננות מערכתית ישנם מספר עקרונות שמסייעים לנו להבין גם את חלקו של המטופל במה שקורה לו במערכות הסובבות אותו .כתוצאה מכך אנחנו יכולים להשפיע עליו שלא להתקבע בעמדה קורבנית לפיה לא ניתן לשנות את הסביבה ולכן לא ניתן להתקדם. ראייה מערכתית היא תפיסת עולם שמסייעת לנו לבחון שוב ושוב את הדינמיקה הקיימת במערכת ולראות איך מסייעים ליחיד לעשות שינוי שישפיע על המערכת כולה. כך, גילי במידה ותגיע לטיפול אישי תוכל לעבוד על האופן בו היא מאפשרת לגיל להיכנס קצת יותר פנימה ואיך היא מאפשרת לעצמה להתחיל לסמוך עליו גם כשזה לא בדיוק נותן מענה מושלם לרצונותיה. 

Pin It on Pinterest

דילוג לתוכן