פרסומים מקצועיים

מנחה וקבוצה כיחסי הורה־ילד המשתנים עם השנים מודל מטאפורי להתפתחות הקבוצה בשלבים.

אחת המוסכמות הגדולות ביותר בתחום הנחיית הקבוצות מתייחסת לעובדה כי הקבוצה, בדומה לאדם, עוברת שלבים התפתחותיים. השלבים, המתפתחים על פני רצף של זמן, מגדירים משימות התפתחותיות של הקבוצה. מאמר זה יסקור את המשמעויות הייחודיות לכל שלב, האתגר המונח לפתחו של המנחה ומה שמצופה ממנו בכל שלב. המחשת המשמעות של השלבים ההתפתחותיים תעשה דרך מסגרת מארגנת אותה המשיגה שפירא (שפירא, 2008) – תמימות, התפקחות, התבגרות, התמסדות והיפרדות. לתוך המסגרת אני אצוק את הפרשנויות שלי למשמעויות של כל שלב, המבוססות על אינטגרציה בין מושגי יסוד מתיאורטיקנים בתחום הפסיכו-דינאמי ומודלים שונים העוסקים בהתפתחות הקבוצה בשלבים. התהליך שמתואר לעיתים בצבעים סוערים, אינו סותר, אלא מעצים את התשוקה והחיוניות המתלוות לתהליך ההנחיה.

המודל אותו אני מציע במאמר זה נסמך על הניסיון שיש לי כמנחה קבוצות וכמדריך המלווה מנחי קבוצות אחרים בתהליך ההנחיה. הבסיס התיאורטי של המודל נשען על שלוש הנחות יסוד הרווחות בעולם התוכן של קבוצות. האחת, מבית מדרשו של ביון, מכוונת את ההתבוננות על הקבוצה כשלם. השנייה, רואה בקבוצה כישות המתפתחת בשלבים (למשל, מקנזי ולווסלי, 1997). השלישית, עושה שימוש בתיאוריות של יחסי אובייקט ומקבילה את היחסים המתקיימים בין המנחה לקבוצה ליחסי הורה-ילד (למשל, בירן, 1983).

מודל זה ישים לעבודה עם קבוצות קצרות מועד, אך מספק גם כלים להתבוננות על תופעות המתקיימות בקבוצות ארוכות טווח. במקור הוא נבנה כדי להמחיש תופעות בקבוצות טיפוליות. במשך הזמן ראיתי כי מודל זה ישים גם לעבודה עם קבוצות המתקיימות בארגון, קבוצות למידה, קבוצות העצמה וקבוצות לרכישת מיומנויות. המודל מקבל גם הדגשים לקבוצות אליהן המשתתפים לא בחרו להצטרף, כדוגמת קבוצות סטודנטים להנחיית קבוצות המתקיימות בתוכנית להכשרת עובדים סוציאליים. מודל זה ישים הן לקבוצות המדגישות את התהליך והן לקבוצות תוכן תהליך (זיו ובהרב, 2001) הנותנות דגש על תוכן והתהליך כאחד. הדוגמאות אותן אתן ימחישו מה מצופה מהשלב, מה עשוי להשתבש וכיצד ניתן לחזור למסלול.

הבניית משפחה גברית במודל ‘הורות משותפת’ עם אישה:

בין תחושת ‘אחרוּת’ מחריגה לייחודיות מעצימה

רקע – ‘הורות משותפת’ בין גבר הומו ואישה מהווה אפשרות למימוש הורות עבור זוגות גברים. המודל מדמה מבנה של משפחה גרושה המגדלת ילד בשני בתים, האחד של האימא והאחר של האבא.

מטרת המאמר – להמשיג את חוויית המשפחתיות של גברים שבחרו במסגרת זוגיות מאותו המין לממש הורות במודל ‘הורות משותפת’ עם אישה.

השיטה – המאמר נשען על 13 ראיונות אישיים שנלקחו ממחקר איכותני מקיף, שהתקיים בשנת 2012 ובחן את חוויית המשפחה הלהט”בית.

ממצאים עיקריים – המרואיינים עוסקים במשמעויותיהם של הקשרים המתקיימים בין הומוסקסואליות, מגדר, זוגיות, הורות, משפחה, קשר דם, ומשק בית. מושג ה’אחרות’ ממחיש את חווייתם כמי שנמצאים בשוליים החברתיים, ואת יכולתם להתמקם מחדש במרכז החברתי. חוויית ה’אחרוּת’ מתוארת  מתוך נקודת מבטו של האב הביולוגי וגם של בן זוגו, ההורה ה’אחר’.

מסקנות – בני הזוג עוברים ביחד מסע שמשנה את תפיסותיהם בנוגע להורות ומשפחה. התהליך מבסס את חוסנם האישי ומחזק את הלכידות המשפחתית. הזוגיות מהווה עוגן שמאפשר להם לקנן הן ביחד והן לחוד, בתהליך פירוק המושגים והרכבתם מחדש, תוך שהם נעים בין מסורת לקִדמה.

 השלכות – ממצאי המחקר עשויים להרחיב את תחומי חקר המשפחה הלהט”בית, הורות ומגדר ולסייע בהעצמת הורים המגדלים ילדים במשפחות ‘אחרות’.

מר רוע מחפש כתובת. הוא מצא אותה אצלנו בכיתה: תופעת השעיר לעזאזל והפוטנציאל ההתפתחותי אותו היא מזמנת עבור הקבוצה.

המאמר בוחן את תופעת השעיר לעזאזל הקבוצתי, פוטנציאל ההתפתחות אותו היא מזמנת לקבוצה ודרכי ההתמודדות עמה. תיאור המקרה מעלה סיפור המבוסס על מקרים שונים שעלו במסגרות בית ספריות. הוא מוצג בצורה טוטלית ומוקצנת כדי להמחיש את התופעה והאנרגיה הקשה המתלווה לה. במאמר עולה הטענה כי התופעה חמקמקה וקשה לפתרון משום שמקור הבעיה נתפס כשייך באופן בלעדי לאחד המשתתפים, האחד שמקצין ובהתנהגותו מאושש את ההנחה כי הוא אכן מקור הבעיה. לאורך המאמר תבוסס הטענה כי העדר טיפול נכון בתופעה, עשוי לקבע אותו בתפקיד שהולך ומסלים, מחריג עצמו מהנורמה ומפורר את הלכידות הקבוצתית. בחלקו האחרון של המאמר יערך דיון אקלקטי המבסס דרכי התערבות יעילות להתמודדות עם התופעה.

Between Abnormal ‘Otherness’ to Groundbreaking ‘Uniqueness:’ The Family-Construction Process of the GLBT Family

The GLBT family is a new post-modern phenomenon demonstrating the accomplishments of marginal groups seeking acceptance within mainstream society. The article is based on a qualitative phenomenological study conducted in Israel during 2012, providing a theoretical model combining a vast number of GLBT parenting options ranging from surrogacy, sperm donation, adoption and co-parenting. The research was comprised of fifty personal interviews that concentrated on the family experiences of couples of gay men and lesbian woman who opted to bring a child into their families. Analysis of the data points to a process of empowerment where societal norms in respect to gender, parenting and family are de-constructed and then re-constructed. The theoretical model conceptualizes three parenting challenges that highlight the respondent’s family experience: ‘Otherness,’ belonging and self-actualization. Research shows that every period of family life addresses a different segment, where one of the three challenges becomes the dominant experience.