שיטת עבודה

שיטת עבודה היא כלי פרקטי שמגדיר את המובחנות הייחודית של בעל מקצוע בתחום הטיפולי. היום, בעידן שאחרי הפוסט מודרני, הבינתחומיות, האקלטיות והקצוות המנוגדים לכאורה, מתאפשר לנו, בעלי המקצוע להגדיר את שיטת העבודה באופן רהוט ותקשורתי ובכך גם לתאם ציפיות ולקדם את התהליכים המקצועיים במגוון כלים ושיטות.

גם אני, כמו כולנו, צברתי במהלך השנים כלים יישומיים ורעיונות תיאורטיים מגישות שונות שלכאורה נתפסות כמנוגדות. למדתי לרתום את אבני הדרך של הגישות השונות לחיזוק האני מאמין האישי-מקצועי שלי. 

בעבודת הדוקטורט נשענתי על עקרונות ורעיונות מהגישה הנרטיבית, תיאוריות מגדר וגישות חברתיות פוסט מודרניות כמו הגישה הקווירית. המחקר חיזק אצלי את האמונה בתבונה הפנימית הקיימת באדם. אני סבור כי התפקיד המקצועי שלי הוא ליצור מרחב בטוח שיסייע לאיש המקצוע לחבור אל החלקים האותנטיים והיצירתיים הקיימים בו ולספק כלים ליצירת אינטגרציה בין התיאוריה לבין הפרקטיקה, בין הכללי לבין הייחודי המתאים לו. 

ההוראה במסגרת הקורס סמינר תיאורטי במגמה הקלינית של התואר השני הטמיעה בשיטת העבודה שגיבשתי גם מרכיבים מהגישה הפסיכו-דינמית שהפכו עבורי לנכסים מקצועיים שהשתלבו עם הגישות המערכתיות והחברתיות והפכו לשיטת עבודה מקצועית שבה כל מטפל יכול להבנות את שיטת העבודה שלו.

פורמטי עבודה

אונליין

היתרון הבולט של עבודת אונליין הוא בביטול מגבלת המרחק הגיאוגרפי, השתתפות בהשתלמויות ולקיחת הדרכות מאזורים שונים בארץ ובחו”ל מבלי לצאת מהבית ללא היערכות ממושכת והשקעת זמן  יקר. משבר הקורונה עודד להצטרף לאופן הלמידה העכשווי ולתת ביטוי למיומנויות מקצועיות מתוך אינטראקציה מסוג אחר, בקבוצות ובמפגשים פרטניים תוך הבחנה בשפת הפנים, המימיקה, שטף הדיבור, טונים, נשימות ומרווחים של המשתתפים.

קליניקה בחיפה

 הקליניקה ממוקמת באזור שקט ופסטורלי עם חניה בשפע ונגישות גם לאנשים בעלי מוגבלויות פיזיות. הקליניקה חמה ומוארת ומרווחת דיה לקיום מפגשים קבוצתיים. הדרכה בקליניקה מתאימה למי שגר באזור או מעדיף לקחת פסק זמן מהאינטנסיביות של העבודה, לנסוע להדרכה ולאפשר לעצמו זמן שהייה עם מה שעלה גם לאחריה.  

פעילות מוסדית

הדרכת צוות, הרצאות והשתלמויות בארגון עצמו בפורמטים שונים של עבודה (כהנחיית קבוצות, טיפול זוגי ומשפחתי והדרכת הורים) ובעולמות תוכן שונים (משפחות אחרות, גרושות, חד הוריות, משפחות בסיכון, ניתוק הורי, אלמ”ב, משפחה להטב”ית ועוד).

מקורות השראה

הגישה הפסיכו-דינמית

הגישה הפסיכו-דינמית מתמקדת כיום בעיקר ביחסי אובייקט ומדגישה את ההשפעה של האינטראקציה בין הורה לילד, ובהקבלה בין מטפל למטופל, על התפתחות הילד. מספר מושגי יסוד בסיסיים שהגישה הפסיכו-דינמית הטמיעה בעולם הטיפול, כמו פיצול ושילוב (קליין), החזקה, הורות טובה דיה (ויניקוט), הכלה (ביון) וזולתעצמי, תסכול אופטימאלי (קוהוט) מהווים עבורי תשתית רעיונית ויישומית בעבודתי בשדה הטיפולי. השפה המושגית הופכת לפרקטיקה, כשהיא מפשטת את מהות והכוונת ההתערבות למטרותיה ומשמשת כמסגרת המחזיקה את התהליך ומארגנת את הטיפול וההדרכה ומעגנת אותה בהיגיון המקצועי העומד מאחוריה. 

כמדריך ומטפל שקורא לטיפוח מובחנות העצמי ומאמין בפוטנציאל ההתפתחות של האדם וביכולותיו, מצאתי בגישה הפסיכו-דינמית כלים מושגיים שמאפשרים לשהות בתוך מורכבות ומגלים בפני האדם את דרכו שלו להביא את עצמו באותנטיות, בבטחון ובנינוחות. 

הדבר המשמעותי ביותר אותו לקחתי מהגישה הפסיכו-דינאמית קשור לטעויות ולהבנה שהן בלתי נמנעות ולעיתים מה שעושה את ההבדל בין הצלחה לבין כישלון הוא האופן בו מתייחסים לטעויות. בהדרכה ובטיפול אני מזמין לקבל את הטעויות להפוך אותן להזדמנויות להעמקה ושיפור ביחסים.

הגישה המערכתית והטיפול המשפחתי

הגישה המערכתית מדגישה את משמעותה והשפעתה של סביבת החיים  וגורסת כי אדם עשוי להתנהל אחרת בהקשרי חיים שונים. מסיבה זו היא מניחה שיהיה יומרני למהר ולנתח אישיות של אדם ללא הבנת ההקשרים ובכך למהר להטביע עליו חותמת, לפני שמבררים את מה שקורה בכלל מערכות חייו – משפחה, עבודה, חברים וכו. הגישה המערכתית בטיפול המשפחתי מכוונת את המטפל לסייע למטופל להפיק את המירב ממערכות חייו, לפעול כדי להשפיע על אופן התנהלותן ואף להפוך אותן ממערכות כושלות ליעילות יותר. טיפול אישי ברוח הגישה עשוי להוות תחליף לטיפול זוגי ומשפחתי שכן המטופל עוסק במשמעות ובהשפעה של האינטראקציות שלו ומתרגל התנהלות אחרת שתבסס שינוי בזוגיות ובמשפחה. 

הטיפול המשפחתי שנשען על תיאוריית המערכות מקנה הבנה בסיסית לגבי הנטיה של המשפחות להתמקד בסימפטומים של הבעיה, במקום בבעיה עצמה. כתוצאה מכך, בעיה משפחתית שאינה מטופלת עשויה להנתב לעברו של אחד מחברי המשפחה שמפתח בעיה שהיא לכאורה אישית. 

כמטפל ומדריך שמאמין בכוחן של קבוצות ומערכות לקחתי מהגישה המערכתית בטיפול המשפחתי את ההכרח לראות אדם בתוך הקשר רחב יותר ולהבין את התנודות הקיימות בהתנהלות האדם בהתאם לסביבה בה הוא נמצא, האינטראקציה בתוך המשפחה והדינמיקה המאפיינת אותה. למדתי לזהות כי פעמים רבות חבר משפחה מפתח סימפטומים בשל בעיה משפחתית שאינה מטופלת דיה.

הגישה הנרטיבית

הגישה הנרטיבית מקנה מקום של כבוד לאדם ליכולת שלו לצאת מבעיה בה הוא נמצא דרך חקירה ועיבוי של הצלחות באירועי חייו. לפי גישה זו, אדם שוקע בסיפור רווי בעיות שהופך להיות מרכזי בחייו, מניע את התנהלותו בעולם ואף משפיע על היכולת שלו לתת ולקבל מהסביבה. מאחר והנרטיב שלו רווי בבעיות הוא מתקשה לזהות את העוצמות הקיימות בו ולתאר באופן ספונטני הצלחות בהתמודדות שלו עם אתגרים בחייו. כדי לסייע לאדם להתבונן על  סיפורי ההצלחה המטפל משתמש בטכניקה של הסיפור יוצא הדופן. הוא מבקש מהמטופל לחשוב על סיטואציה בה הוא הצליח להתמודד עם הבעיה שלו ובמהלך המפגשים הוא מסייע לאדם לעבות את הסיפור ולמעשה ליצור סיפור אלטרנטיבי לסיפור רווי הבעיות.

כמטפל ומדריך לקחתי מהגישה הנרטיבית את האופטימיות והאמונה בכוחו של האדם ליצור שינוי בחייו מתוכו ומתוך התחקות אחר החוכמה הפנימית הקיימת בו. באמצעות עקרונות הגישה פיתחתי שיטת עבודה שמסייעת לאדם לבנות סיפור חיים אלטרנטיבי לסיפור הלא תפקודי ולהצליח למתן מעברים קיצוניים בין מצבים אלו של תפקוד במסגרת סיפור אחד לעומת האחר. היא מזמינה להתחקות אחר סיפורי הצלחות ומקרים יוצאי דופן בהם האדם נע בין כוח וחוזקה לחולשה ומסייעת לבחור באלטרנטיבה לתקיעות ולכישלון, להתבונן בו זמנית על החלקים המתפקדים והפחות מתפקדים ולסייע להבחין בתנודות הקיימות בו ולווסת אותן, ולמתן את העוצמות של התחושות הנלוות לנפילות אפשריות בחייו.

עולם הקבוצות

עולמן המופלא של הקבוצות מציע לבחון תהליכים בתוך הקשר ולבחון מושגים כמו סאבטקסט, תוכן-תהליך, קבוצה כמשפחה, תפקידים בקבוצה והזדהות השלכתית. קבוצות מונחות שיודעות לתת חוויה מתקנת לחוויית המשפחה הראשונית קושרות בין חווית המשפחה הגרעינית לחוייה הקיומית ‘כאן ועכשיו’.

כמטפל משפחתי שהגיע מתחום הקבוצות והעבודה הסוציאלית ופעל בשטח בתחום הבחנתי בכך שאנשי מקצוע שעובדים עם קבוצות חסרים בכלים שיסייעו להם להבין את העוצמה הקיימת בכלי הקבוצתי. מתוך תחושת שליחות כתבתי מאמרים בתחום והתחלתי ללמד סטודנטים לעבודה סוציאלית מהי קבוצה, מה הופך אותה לכל כך מרתקת וכיצד ניתן להנחות אותה בצורה אינטואיטיבית אך מושכלת. כדי להפוך את הידע לנגיש פיתחתי מודל המדמה את היחסים של המנחה והקבוצה ליחסי הורה-ילד שמתפתחים עם השנים ודורשים מההורה-מנחה להתמקם קצת אחרת בכל שלב התפתחותי של הילד-קבוצה

שאלות ותשובות

מה מאפיין את ההדרכה אצלך?

מהמשוב אותו אני מקבל מהמודרכים עולה שהם מרגישים שהם מקבלים הדרכה שקשובה להם, למה שעובר עליהם ולמקום ההתפתחותי בו הם נמצאים. ישנה תחושה של קבלה ואמפתיה גם במקרים בהם נעשות טעויות. אני חושב שבמהלך השנים בהם הדרכתי גם מדריכים למדתי לסייע למודרך ליצור חיבורים בין מה שנתפס כניגודים כמו טובת איש המקצוע לעומת טובת הלקוח שלו, התפתחות אישית או מקצועית וכו’. אני אדם בלתי אמצעי שמנסה להגיד את מה שאני חושב ובה בעת לקחת בחשבון את מי שנמצא מולי ולאפשר לו לחוות את עמדותיו לגבי תכני ההדרכה והאופן בו הם מתאימים לו.

האם עדיף באונליין או בחדר ואיך מחליטים?

התשובה הזו קשורה בניסיון האישי שלך באמצעי טכנולוגי, בשיטת העבודה שלך בקליניקה, באזור הגיאוגרפי והאמצעי שנותן לך להרגיש בנוחות ונינוחות ומאפשר חשיפה עצמית שהיא טובה דיה לתהליך. ישנה נטיה אישית שונה של כל אחד לפורמטים השונים של העבודה ואני סבור כי אלמנט הבחירה הוא משמעותי ביותר שכן אדם שמרגיש שבחר לעבוד אונליין ישקיע מאמצים להצדיק את הבחירה שלו. לעומתו, אדם שנכפה עליו מעבר ממרחב פיזי לאונליין עלול להנציח חוויה שלילית של חוסר הצלחה. בעיניי הבחירה במדריך צריכה להיות מושכלת תוך לקיחה בחשבון של פרמטרים שונים שחשובים לכל אחד.

מה עושים בהדרכה ולמה?

בעיניי הדרכה אמורה לתת מענה על 4 מוקדים שונים:

  1. טיפוח האני מאמין האישי-מקצועי – במוקד ההדרכה עומדת ההתפתחות המקצועית של המודרך המבוססת על ניסיון חייו, ערכים בהם הוא מאמין ועמדות בהן הוא מחזיק. 
  2. העלאת רמת המובחנות של איש המקצוע וההתמקמות שלו במרחב הטיפולי או ההדרכתי – פעמים רבות ההדרכה מתירה אתגרים המתחוללים בעת המפגש ומתמקדת בתהליכים שמתחוללים במפגש הטיפולי כדי להבין היטב מה קורה בטיפול ולסייע למטפל שלא לפעול מתוך רגישויות וחולשות המועצמות בתהליכים אלה.  
  3. סיוע ביצירת הגדרה מחודשת של הבעיה ובהתאם לכך להתאים את מטרות הטיפול. 
  4. להקנות מיומנויות וכלי עבודה.

ההדרכה חולשת על 4 המרכיבים הללו מתוך הנחה שהם כרוכים האחד בשני, משפיעים ומושפעים האחד מהשני. כך למשל מטפל שמתקשה להציב גבולות בתוך החדר, עלול שלא להפנים את המיומנויות בשל קושי כללי ורחב יותר הקשור להצבת גבולות בחייו האישיים. הדרכה טובה נעה בקלילות בין האישי והמקצועי מתוך מטרה לשפר את איכות העבודה וכבונוס עשויה לשפר גם את איכות החיים של המודרך.

מהי הדרכה טובה בעינייך?

הדרכה טובה הינה הדרכה הנותנת מענה ל-4 המרכיבים אותם הזכרתי. משמע מבססת את האני מאמין האישי מקצועי, מקנה כלי עבודה, מסייעת במובחנות העצמי ומייצרת שדה ראיה רחב יותר במסגרתו תהליך ההערכה נעשה מדויק ונקי יותר. כדי לתת לכך מענה צריכים להתקיים בה הדברים הבאים:

  1. מפחיתה רעשי רקע, ממקדת את המודרך ומקנה לו כלי עבודה שהוא מרגיש טוב איתם. 
  2. כרוכה בהקשבה ואנושיות ושמה במרכז את צרכי המטופל והמטפל כאחד. מסייעת למודרך להיות מובן ולהבין.
  3. מתאימה את כלי העבודה לאישיות המטפל, לשלב ההתפתחותי בו הוא נמצא ולצרכיו המשתנים. 
  4. מחזיקה ביחד את המורכבות, מייצבת את התנודות, מחזקת חולשות, מעצימה חוזקות ומטפחת את אהבת המקצוע.
  5. כרוכה בהדרכה על הדרכה  שתסייע למדריך לרווח תהליכים אוטומטיים ולהיות מובחן כך שיצליח להביע את עצמו באופן הלוקח בחשבון את המודרך.
מהו מדריך טוב בעיניך?

מדריך טוב בעיני הוא מדריך שלוקח בחשבון מי נמצא מולו ולמה הוא זקוק ממנו. מדריך טוב הוא אדם שמצד אחד יש לו מה להגיד ומצד שני יש לו את האינטגריטי להטיל ספק בקביעותיו ולהפוך אותן להשערות.

תפקיד המדריך בעיניי הוא לספק מסגרת שתחזיק את המורכבות, תפשט אותה, תפחית מתח ודריכות ותסייע להתבונן בעין מפוקחת על המרחב הטיפולי. 

לאורך השנים הבנתי שביסוס אני מאמין אישי-מקצועי נשען על אמון ובטחון ביחסי ההדרכה שמסייעים למודרך להבין עצמו ולהיות מובן. הטמעת כלי עבודה חדשים נעשית כשנוצר מרחב מספיק בטוח לביטויים אותנטיים המפחיתים את הצורך בזיוף.

השוק מוצף בהכשרות אנשי מקצוע למה לבוא דווקא אליך?

שאלה מצוינת. ברשותך אני אענה עליה בצורה כללית יותר. נעשה לרגע ניסיון. אם אשאל איזו השתלמות זכורה לך כמשמעותית, אני בטוח שנצרבה בזכרנוך השתלמות שסייעה לך להטמיע כלי עבודה שנשארו אתך גם לאחר שהסתיימה. השתלמויות רבות מסתיימות בוואוו גדול אך אינן משכילות לרתום את הידע לפרקטיקה הטיפולית ולשמר אותו לאורך זמן. לדעתי השתלמות משמעותית נצרבת בזכרון של תאי הגוף כחוויה רגשית שמשולבת עם הבנה קוגניטבית. השתלמות משמעותית רותמת עולם ידע או תוכן מסויים בצורה אינטגרטיבית לתחום העיסוק של איש המקצוע. זה בעיניי הקריטריון שאמור להנחות אותך בבחירת ההשתלמות הנכונה. אני חושב שכל השתלמות כזו, ללא קשר למי שמנחה אותה היא השתלמות טובה וראויה.

מי צריך הדרכה מקצועית?

בעיניי כל אחד זקוק להדרכה, ללא קשר לשלב ההתפתחותי שלו, בין אם הוא מדריך מטפלים אחרים ובין אם הוא מטפל, בין אם הוא בתחילת הדרך ובין אם הוא כבר מרגיש מומחה בתחום עבודתו. גם אני כמובן מאמין בכך ולוקח לעצמי הדרכה. במהלך השנים פיתחתי כלים שמסייעים למודרך להפחית את התלות בהדרכה ומאפשרים לו לבצע בקרה על ההדרכה ולקחת את הכלים הרלוונטים עבורו. אחד האתגרים המרכזיים בתחום הטיפולי קשור בתהליכים מקבילים שמדמים את מה שקורה בטיפול ומכניסים אותו בצורה עוצמתית לחדר. אני חושב שכל מטפל זקוק מידי פעם לעצור ולבדוק כיצד תהליכים אלה עלולים להרחיק אותו מהכיוון והמטרה של הטיפול. הדרכה טובה מאפשרת לו במקרה של קושי להתרווח ולראות בעין נכוחה יותר את המפגש הטיפולי.

למה צריך הכשרה מקצועית נוספת בתחום שכבר צברתי בו ניסיון וידע?

ככל שאנחנו צוברים ניסיון רב יותר בעבודתנו, אנחנו מרגישים בצדק כי שיטת העבודה שלנו מתאימה לכל תחום, אך עלולים לפספס כיווני חשיבה חדשניים העשויים לקצר את הדרך ולדייק את ההתערבות. המשוב אותו אני מקבל בסיום ההשתלמות בקרב אנשי מקצוע וותיקים הוא שגם אם לא חידשתי, סייעתי לארגן את העבודה במסגרת מארגנת וברורה שמייצרת עוגנים בטיפול. אני מאמין כי יש לאנשי מקצוע ידע ונסיון אינסופיים ובכוונתי להעביר מהידע שלי לטובת תהליך אינטגרטיבי שלוקח בחשבון גם את הידע שלך.

למה רק המטופל, ומה איתי?

שאלה מצויינת שמעידה על התפקיד הסזיפי של איש המקצוע שבצדק מרגיש לעיתים שיש גבול לנתינה האינסופית. אני חושב שמגיעה לך הדרכה שתסייע לך להבין טוב יותר את עצמך ואת המטופל ולא פחות מזה תהיה קשובה אליך לרצונות ולצרכים ההתפתחותיים שלך. הדרכה טובה מקנה למטפל את האפשרות למקום משלו בו הוא מרגיש בנוח, יכול לחשוף חולשות אפשריות וגם לקבל הקשבה בגובה העיניים למה שקורה לו עם המטופל.

מה ההבדל בין הדרכה לטיפול?

טיפול והדרכה כאחד מלווים את האדם בחייו. בעוד שבמוקד הטיפול עומדת רווחת חייו של האדם, הרי שבמוקד ההדרכה עומד ההתפתחות המקצועית של המודרך. שניהם מספקים בית בו אדם יכול לשהות כדי לארגן את מחשבותיו בדרך מסודרת, בהירה ויסודית. המודרך והמטופל כאחד זקוקים בעיניי לקשר שיש בו אמון וביטחון כדי להתפתח ולהתגבר על אתגרים. בעוד שהמטופל שם את אתגריו האישיים במוקד ההתערבות, הרי שבמוקד ההדרכה נמצאים האתגרים המקצועיים של המודרך. מאחר ואנחנו עוסקים במקצוע שמבוסס על רכישת מיומנויות, התמקמות בחדר ובדיקה מתמדת של עמדות אישיות ומקצועיות, הרי שבהדרכה ישנם אלמנטים הנכנסים לבירור החוויות של המודרך כאדם, הקשיים, החוזקות והאתגרים בחייו. מסיבה זו גם בירור אישי יחזור בסופו של דבר להיבט המקצועי וייעשה במטרה לחזק את המודרך וכלי העבודה בהם הוא עושה שימוש.

Pin It on Pinterest

Share This
דילוג לתוכן