אתגר ההחזקה של וויניקוט בטיפול בגבר בתחום האלימות במשפחה (אלמ"ב)
זמן קריאה: 10 דקות דקות

איזה אתגר ניצב בפני המטפל כאשר הוא פוגש התנגדות לטיפול, מדוע זה הופך קשה יותר בעבודה עם גברים בתחום האלמ"ב, כיצד הוא עלול לשמוט את המטופל וכיצד הוא מתמקם בצורה מחודשת המייצרת החזקה של הטיפול.

טיפול בגברים בהקשר של אלימות במשפחה (אלמ"ב) מפגיש אותי בכל פעם מחדש עם מורכבות גדולה המתייחסת לאתגר ההחזקה עליו הצביע דונלד ויניקוט. הכניסה של הגברים לטיפול במרכז אלמ"ב נעשית פעמים רבות שלא מתוך מוטיבציה פנימית של הגבר לטיפול ולעבודה אישית לשם שינוי המצב אליו נקלעה המשפחה, אלא מתוך תחושה של כפייה. הגברים עשויים להגיע לטיפול בעקבות אולטימטום שהוצב להם על ידי האישה או גורמי החוק שנכנסו לתמונה. בהעדר מוטיבציה פנימית ואל נוכח תחושתו של הגבר שנעשה לו עוול, אנחנו עשויים לפגוש אותו לא בשל לטיפול ולחוות את התנגדותו לטיפול.

האתגר של המטפל הינו לפענח את מה שקורה מעבר לרמה הגלויה, לזהות את התחושה הקשה שקיימת מתחת לפני  השטח, לתת לה תוקף ובה בעת להציב גבול ברור שישמור על המטופל מפני עצמו ועל משפחתו.

התנגדות לטיפול – מתי והיכן תתרחש ואיך תבוא לביטוי?

עמי התקשר אליי כדי לתאם מפגש טיפולי במרכז אלמ"ב בו עבדתי. במשך כמה דקות הוא הסביר כיצד הוא נקלע לסיטואציה הזויה בעקבותיה הופנה לטיפול:

"הפנתה אותי אליך מטפלת שהתנהגה בחוסר מקצועיות משווע ואחרי שהחלטתי שאין לי צורך בהדרכה ההורית שלה פתאום המציאה סיפור של אלימות שלי כלפי הילדים שלי. שתבין אני בכלל פניתי לקבל עזרה כי אשתי ואני לא הבנו מה קורה עם הילד. הגננת הפנתה אותנו להדרכת הורים ומשם המדרון היה חלק מאוד. המטפלת לא סיפרה לי שהיא עובדת סוציאלית מטעם הרווחה ופתאום התחילה לעשות לי ולאשתי טיפול זוגי. אני אומר לך זה הזוי! אחרי חודשיים שאלתי אותה תגידי מה קורה פה אנחנו באנו לפה בכלל בשביל הדרכה הורית ואת מבלבלת לנו את המוח כבר חודשיים על מה שקורה בינינו. אני מיציתי! עכשיו אני רוצה שתבין איך זה עובד. עבר שבוע ופתאום מתקשרים אליי מהרווחה ומזמנים אותי ואת אשתי לשיחה דחופה ואומרים לנו שהוגשה נגדי תלונה על אלימות כלפי הילדים שלי!".

עמי סער ודיבר בשטף. התקשיתי להשחיל מילה ולקח לי זמן להבין מה הוא בכלל רוצה.

אחרי שהתאוששתי אמרתי לו: " אני מבין. מציע שנתאם מפגש ונדבר על כך במפגש עצמו". עמי הציג עצמו כאיש עסקים שעובד סביב השעון בשל פרויקטים הזקוקים למתן מענה באופן מידי ואמר שבמקרה יש לו היום אפשרות לקיים מפגש טיפולי בשעה מאוחרת יותר. ניסיתי לברר עמו אילו אופציות נוספות יש לו ביום אחר או בשבוע שלאחריו והוא השיב שבעבודה שלו הוא לא יכול להתחייב מראש למשבצת פנויה.
בשלב מסוים השיחה החלה להיות לא נעימה ומצאתי את עצמי נקלע לוויכוח מיותר. עצרתי את השיחה ואמרתי לו שאני מבין את האילוצים אך לצערי אין לי זמן אחר.

השימוש במטפל ככלי לבירור תהליכים סמויים המאותתים על הצורך של המטופל

השיחה הסתיימה אך תחושת חוסר הנינוחות שאפיינה אותה עדיין נמשכה. ניסיתי להבין מה קרה. הרי לא מדובר בשיחה יוצאת דופן. בכל זאת מדובר במרכז אלימות וחוויתי כבר התנגדויות לטיפול. בסך הכול מדובר בתגובה טבעית של אדם שאינו מבין היכן הוא נמצא, אינו מבין את הסיטואציה הטיפולית וחווה את ההסברים אותם אני נותן כהתנגדות לדבריו.

אז מה בכל זאת היה מורכב בשיחה שבה נגררתי לוויכוח עם אדם שאני עדיין לא מכיר ומה אתגר את יכולת ההכלה שלי?

הניסיון שלי בטיפול והדרכה מלמד אותי להיות קשוב לתחושות המתעוררות בי בעקבות מפגש טיפולי. עם השנים פיתחתי כלים להדרכה עצמית במצבי תקיעות שמשמשים את המטפל לניתוח התהליך הטיפולי ולשער מה שנדרש לעשות כדי לקדמו. החלטתי שזה הזמן לעשות בהם שימוש. הוצאתי קלפים עמם אני עובד וניסיתי לברר דרכם את התחושות שקיימות בי, אילו רגישויות מתעוררות, וכיצד כל זה מתקשר עם הצורך של עמי. פעמים רבות מטופל מפקיד אצלנו תחושות שהוא לא מכיר בהן מספיק. מאחר ואין לו את המילים לבטא אותן, הן יוצרות אצלו מצוקה פנימית שיש לה ביטויים חיצוניים שהמטפל עשוי להתקשות להבין את משמעותם העמוקה בחיי המטופל. מסיבה זו, בירור תחושותיו של המטפל עשוי לרמז על מה שקורה מתחת לפני השטח, במרחב המשותף מטפל-מטופל.

הדבר שעלה לי בצורה החזקה ביותר הוא תחושת המחנק שהתעוררה בי בעקבות השיחה והקושי להביא את עצמי לידי ביטוי בצורה מלאה. אחד הקלפים שתיאר היטב את תחושותיי הצביע על הקושי להחזיק את הגבול שנפרץ בצורה מהירה ועוצמתית, ובצורה חמקמקה שקשה להצביע עליה שכן נעשית ללא קללות וללא שימוש בשפה גסה מידי.

התבוננות על התהליך המתקיים במפגש הטיפולי מסייע למטפל להבין בצורה מהירה יותר מה עשוי להתחולל בחיי המטופל, הרבה לפני שהוא יבשיל לדבר על כך או אפילו יפתח לכך מודעות. תהליך ההתבוננות הפנימית של המטפל על מה שקורה בעת המפגש, עשוי לסייע לו לשער השערות בנוגע למציאות חייו של המטפל, האופן בו הוא מתמקם בתוך יחסים ואתגרים שעשויים להיות לו בניהולם של היחסים. האפשרות להבין מה עשויה להיות הבעיה של מטופל שמגיע בהכחשה לסיפור האלימות היא קריטית משום שבדרך כלל, לוקח הרבה זמן למטופל שמגיע בהתנגדות, לתאר את חייו וחלקו בבעיית האלימות המשפחתית אחד הכלים העוצמתיים במיידיותם וביעילותם הוא הדרך של המטפל ללמוד להישען על מה שקורה בתוך החדר (הכאן ועכשיו), מכיוון שאז פוחת הצורך לעמת את המטופל סביב הכחשת הבעיה ובה בעת מאפשר לטפל בה בלי לעקוף אותה.

רמת המובחנות של העצמי ואיך אפשר לרתום אותה לטובת התקדמות הטיפול.

אנשים שנמצאים במערכת יחסים אלימה מתקשים לכבד האחד את הגבולות של האחר משום שקו הגבול העובר בינם לבין הסביבה אינו ברור דיו. למעשה הם מתקשים להבין מה שלהם ומה של האחר, מה באחריותם ומה באחריות האחר. מובחנות העצמי היא היכולת של אדם להתנהל בתוך מערכת יחסים באופן בו הוא מצליח לבטא את הצרכים והרצונות שלו תוך התחשבות בצד האחר. כלומר המשימה של האדם היא לבטא את עצמו באופן חופשי מבלי לרצות את האחר, ובה בעת לקחת בחשבון את הצורך של האחר. האתגר של המטפל הוא לסייע למטופל לפתח מודעות למציאות חייו ולהבין באילו מערכות יחסים הוא מובחן יותר ובאילו פחות. כמו כן תפקיד המטפל הוא לסייע למטופל לזהות תנודות הקיימות בתוכו או בסביבה שמעלות או מורידות את רמת המובחנות שלו, כלומר את היכולת שלו להיות הוא עצמו מבלי להתערבב עם האחרים. בכך המטפל גם מסייע לו להבין שיש לו בכל רגע נתון את האפשרות לבחור כיצד להתנהל בחייו. במשך הזמן המטופל רוכש מיומנויות המאפשרות לו להעלות את רמת המובחנות של היחסים כדי שהם יהפכו לתקינים ומכבדים יותר.

ההיגררות שלי לוויכוח בעת שיחת הטלפון הראשונית, מעידה על כך שרמת המובחנות ביני לבין עמי הפכה לרגעים לנמוכה באופן בו התערער קו הגבול בינינו. ייתכן והקושי של עמי לכבד באופן כללי גבולות של האחר, הועצם אל נוכח התגובה שלי למה שחוויתי כתוקפנות שלו. בגלל שקשה מאוד בתחילת הטיפול לסייע למטופל לפתח מודעות סביב ההתנהלות שלו, הרי שמה שיכול לסייע הוא פיתוח מודעות פנימית של המטפל באשר להתנהלותו שלו. בצורה זו המטפל חוזר ליצור הפרדה בינו לבין המטופל ובכך מעלה גם את רמת המובחנות הקיימת בין השניים.

התמקמות מחודשת של המטפל המאפשרת ליצור סביבה מחזיקה עבור המטופל

שבוע לאחר מכן עמי התקשר שוב. הסיפור חזר על עצמו, אך הפעם הייתי מוכן לכך. בהדרכה העצמית אותה תיארתי בחלק הקודם הבנתי שישנה סבירות גבוהה שעמי ינסה לפרוץ שוב את קו הגבול בינינו. חשוב לי לציין כי לעיתים עצם ההתבוננות הפנימית של המטפל מעלה את רמת המובחנות שלו מהמטופל ובכך מסייעת לו להתמקם בצורה יעילה יותר במפגש הטיפולי. עם זאת ניסיתי גם לבחון כיצד עלי להגיב לתוקפנות אפשרית של עמי וכיצד ניתן להציב לו גבול שימתן את עוצמותיה ובכך יסייע לו להיות מובחן יותר ולהביא עצמו לביטוי בצורה משוחררת יותר. לעיתים קורה שהמשאלה של מטופל לגמישות אינסופית של המטפל מגבירה את החרדה ובטח שלא מפחיתה את המצוקה. לעומת זאת שימת הגבול בצורה מכבדת המבהירה את גבולותיו המקצועיים של המטפל עשויה להפחית מהמצוקה המתעוררת במטופל.

וויניקוט מדבר על הצורך של אדם בסביבה מחזיקה שתאפשר לו לאסוף את עצמו ולהרגיש בטוח. ניסיתי לחשוב איך ניתן ליצור את "הסביבה המחזיקה" עבור עמי. היה ברור לי שהשיחה צריכה להוביל לכך שעמי יבין שמדובר במגבלות של המערכת ובמדיניות המקצועית של המטפל שאינם קשורים אליו. מה שלכאורה נראה קל, מהווה משימה קשה מאוד בתוך יחסים ובטח שבתוך מערכות יחסים אלימות בהן ההאשמות ההדדיות מקשות על האחד להבין את הצורך של האחר.

השיחה השנייה נפתחה בצורה דומה לקודמתה. עמי ניסה שוב לברר האם אוכל להתאים את עצמי לדרישות המציאות שלו והתלונן על כך שהמטפלים השונים אינם מבינים ואינם מכבדים את הצורך שלו לפרנס את המשפחה שלו. בשלב מסוים של השיחה אמרתי לו: "עמי. אני בהחלט מבין אותך. שלחו אותך לטיפול במרכז ציבורי בו הזמנים לא מספיק גמישים. הזמנים שלי לא מתאימים לשלך ואני מבין את התסבוכת שזה יוצר עבורך. אין לי ספק שלפרנס משפחה זה דבר מאוד חשוב ובטח שאני לא רוצה לפגוע לך בפרנסה. אני רוצה מאוד לשמוע את הסיפור שלך ומדוע הופנית אליי ומקווה שנוכל לאתר זמן משותף. מה שאני יכול להציע שאולי יסייע עם לוחות הזמנים שלך זה להתחיל בשעת בוקר מוקדמת".

למרות שהוא המשיך לתאר את הפעילות הענפה שלו הרגשתי שמשהו בתוכו קצת נרגע. הבהרתי לו שוב את האילוצים שלי הקשורים לאופן העבודה ואמרתי לו שהאתגר שלנו הוא לבדוק ביחד האם ישנה אפשרות לקיים טיפול משום שנצטרך לאתר זמן למפגש שבועי קבוע. ביקשתי ממנו באדיבות שיבדוק עם עצמו האם הוא יכול בכל זאת לייצר משבצת של זמן קבוע שתאפשר לנו להתחיל. ביקשתי שיחשוב על כך ויתקשר אליי לאחר שיהרהר בדברים.
גבול שהוא חד משמעי ונחווה כמכבד מייצר את ההבנה שהמשך העבודה יכול להתאפשר רק בתנאים מסוימים ולא בכל תנאי. כאשר אדם חווה גבול ברור ובלתי ניתן לשינוי האחריות חוזרת אליו והוא מפסיק להיאבק על האפשרות לפרוץ את הגבולות ונדרש לקבל החלטות האם הוא נענה לגבול או שאין ביכולתו.

כעבור כמה ימים עמי התקשר ואמר לי שהוא הצליח לאתר משבצת של זמן קבועה. הטיפול התחיל.

סיכום

לקח לי כמה ימים להתחבר לקושי של עמי ולהבין שההתנהלות הכוחנית שלו מקימה עליו את גורמי המקצוע שמנסים להושיט לו יד. העוצמה של ההתנגדות שלו מערערת את היכולת של איש המקצוע להציב עבורו גבול מתוך מקום מובחן המאפשר לו להסיר לרגע את ההגנות ולהקשיב להגיון אותו מביא איש המקצוע. המצב המשפטי אליו נקלע עמי היה סבוך אך הניסיון שלי בתחום האלימות נתן לי להבין ממקרים קודמים כי כאשר אדם נמצא במצוקה הוא עלול לשמוט את הקרקע מתחת לרגליו. עמי נזקק באותו הזמן לאיש מקצוע שיציב גבול ברור שיניח לפניו את המציאות ובה בעת יראה אותו כאדם, ויבחין בכך שיש לו קושי לגיטימי ומובן.

עבודה עם התנגדויות הינה עבודה תהליכית הדורשת התבוננות של המטפל על המפגש הטיפולי. מטפל שעוצר ומקשיב לעצמו, יכול להבין בצורה מעמיקה יותר למה זקוק המטופל ומשכיל להתמקם באופן מובחן יותר המאפשר לו לרתום את הטעויות אותן הוא עושה לטובת הבנת הצורך של המטופל. בצורה זו מטפל יכול להחזיק טוב יותר את הטיפול.

מניתוח המקרה ניתן לראות כי אתגר ההחזקה עליו מדבר וויניקוט עשוי להתחיל כבר בשיחת הטלפון ומוביל לצומת בה המטפל עשוי לשמוט את המטופל או להתמקם בצורה מחודשת המאפשרת לו להציב גבול ברור מתוך מקום המאפשר כניסה לטיפול ועבודה על מטרותיו.

  • מראה מקום / הערת שוליים לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית סחטיר בלובק.

פוסטים נוספים מקטגוריה זו

אשמח לפגוש ולהכיר אותך באחת מתוכניות הדגל שלי
להעמקה על שיטת העבודה שלי – לחצו כאן

0 תגובות

שלח תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Pin It on Pinterest

Share This

שתפו אותי :)

אהבתם?, שתפו את הפוסט עם חבריכם.

דילוג לתוכן